בשונה מסוגים אחרים של עסקים, סטארט-אפ מתקשה להציג רווחיות בשנים הראשונות של חייו.
הרבה מאד סטארטאפים , ויותר נכון ההנהלות שלהן מתלבטות לעיתים קרובות בשאלה האם יש לבדוק את רמת הרווחיות של המיזם, ובאיזה שלב?
ברור כי מיזם חדש צריך לאמץ הסתכלות לטווח ארוך אולם מהצד השני הוא צריך גם לחשוב על הגיוס הבא. איך מוצאים את האיזון בין השניים?
כמובן, שהתשובה לכך מורכבת ותלויה בעיקר באופי של המיזם ובסוג המשקיעים שמעורבים בו.
אמזון היא דוגמה מצויינת ואולי יוצאת דופן לחברת ענק עם שווי שוק של כמעט 900 מליארדי דולרים שרק בשנים האחרונות עברה לרווח תפעולי.
במשך שנים ערכה עלה משמעותית, למרות שלא הייתה רווחית. השוק ידע לתמחר את הפוטנציאל וההנהלה שלה ולהאמין בעתיד.
אבל, זאת כמובן דוגמה יוצאת מן הכלל.
בתחילת הדרך של מיזם, רמת הסובלנות של המשקיעים מוגבלת מאד, והם מצפים להראות להם תחזית רייאלית לרווחיות החברה.
במידה והמיזם שלך מושקע על ידי קרנות הון מחו"ל, רמת הסובלנות שלהם עשויה להיות גבוהה, ובאם אתה ניזון מכספי משקיעים פרטיים, רמת הסובלנות תהיה נמוכה.
כדי להגיע לרווחיות סטארט-אפ צריך שתהיה לו תוכנית עסקית. לא מדובר על נייר עם 50 עמודים.
אבל כן נדרש ניתוח שוק, הכרה של המתחרים ואולי הדבר החשוב ביותר- המודל העסקי.
כדי להגיע למודל העסקי הנכון חייבים להכיר טוב את המודלים העסקיים של המתחרים וכיצד זה משפיע על הלקוחות הפוטנציאליים.
רק לאחר שיש לכם מודל עסקי ניתן להתחיל "לאקסל" תחזיות הכנסות וצמיחה "ולנסות" להבין באיזה שלב עשוי המיזם לעבור לרווחיות. .
לסיכום , מיזם לא חייב בתחילת דרכו לפחות , להציג רווחיות אבל בפירוש חייב להתייחס אליה ולהראות את הפוטנציאל שלה בטווח הבינוני.
חשוב לזכור כי צרכים להיזהר מלהציג תחזית אופטימית מדיי למשקיעים, כי הם עשויים "להעניש" אותכם כאשר תפספסו את היעד, דבר שבמציאות הרבה יותר שכיח.